פסק-דין בתיק עת"מ 36471-04-12

ההליך

1.         העותרים מבקשים לקבוע, כי החלטת מועצת עיריית שדרות בישיבתה שלא מן המניין מס' 44/12 מיום 30.11.11, הנה בלתי חוקית, בלתי סבירה ומנוגדת לתקנת הציבור, כי החלטת מועצת העיריה לאשר את צו הארנונה לשנת 2012, כפי שאושר באותה ישיבה הנה בלתי חוקית, בלתי סבירה והתקבלה תוך הטעיה הנוגדת את תקנת הציבור, כי העלאות תעריפי הארנונה לשנת הכספים 2011-2012, הינן בלתי חוקיות, בלתי סבירות, בהיותן מושתתות על החלטה ליישם העלאת תעריפי ארנונה רטרואקטיבית לשנת 2011, על בסיס אישור חריג של המשיבים 2 ו-3 שניתן באופן חלקי בלבד רק ביום 29.12.11, ולאסור על המשיבה 1 להעלות ו/או לגבות תעריפי ארנונה מעבר לתעריפים שאושרו בשנת 2010.

2.         עיקר טענת העותרים היא, כי בדיון שקדם לאותה החלטת מועצה מיום 30.11.11, הציג ראש העירייה מצג לפיו אישור העלאת הארנונה לשנת 2012 נעשה בידיעה ברורה שהדבר לא יאושר על ידי משרד הפנים ומשרד האוצר, כפי שהיה גם בדיון שקדם להחלטה לקראת סוף שנת 2011 שבו אושרה על ידי מועצת העיריה העלאת הארנונה לשנת 2011, תוך שהציג ראש העיריה, שהדבר נעשה בידיעה שההעלאה לא תאושר על ידי משרד הפנים ומשרד האוצר, וכי בפועל לא אושרה ולא נגבתה תוספת בגין אותה העלאת ארנונה לשנת 2011, ועל כן, גם העלאת ארנונה לשנת 2012 לא תאושר ולא תיגבה.

            בסופו של דבר, לאחר אותה ישיבה מיום 30.11.11, אושרה ההעלאה על ידי שרי הפנים והאוצר גם לשנת 2011 וגם לשנת 2012, ולאור זאת טוענים העותרים, כי החלטות המועצה הן לשנת 2011 והן לשנת 2012, התקבלו שלא כדין, תוך הצגת מצג שלא היה נכון, וביחס לאישור העלאה לשנת 2011 טען ב"כ העותרים שמדובר בהעלאה רטרואקטיבית שלא כדין.

            מנגד, טענה ב"כ המשיבה 1, כי בעת שהתקיימו הדיונים הן לקראת אישור העלאה לשנת 2011 והן לקראת אישור העלאה לשנת 2012, ביום 30.11.11, טרם היה ידוע לראש המועצה, כי הייתה כוונה לאשר את העלאות הארנונה לשנים 2011-2012, ומשנודע לו הדבר, הביא את העניין לאישור נוסף של מועצת העיריה במסגרת אישור תכנית ההבראה של העיריה.

3.         לטענת העותרים:

א.         בתאריך 28.11.11, התכנסה ועדת הכספים של משיבה 1, כשעל סדר יומה - צו הארנונה לשנת 2012, בה השתתפו העותרים 2 ו-3, שהינם חברי הועדה ובה הציג מנכ"ל העיריה, שמעון פרץ, תשתית עובדתית לוקה בחסר, תוך הטעיית חברי הועדה. בקשר לכך הוא אמר שצו הארנונה, על פיו מועלה תעריף הארנונה, מוכתב על ידי משרדי הפנים והאוצר, כאשר בשנת 2011, אישרה העיריה את ההעלאה, אך ההעלאה לא בוצעה. באותה ישיבה ביקש העותר 2 לקבל תיעוד התומך בדברי מנכ"ל העיריה, ובתשובה לכך נאמר לו, כי התיעוד ניתן רק לאחר שהרשות מאשרת, כי בכל מקרה ההעלאה דרושה אישור של משרד הפנים, כי התנגדותו נרשמה בפרוטוקול וכי אישור הצו יועבר לאישור המליאה.

            על אף שבאותה ישיבה לא התקבל רוב לדברי מנכ"ל העיריה, נכתב הפרוטוקול בהחלטה של מנכ"ל העיריה לבדו, לפיו הועבר העניין עם המלצה לדיון במליאת מועצת העיר. על רקע זה התקיימה ישיבת המועצה מיום 30.11.11.

ב.         הזימון לאותה ישיבה לא כלל את עמדת רוב חברי ועדת הכספים, שנכחו בדיון האמור, אשר החליטו שלא לאשר את ההצעה להעלות את הארנונה לשנת 2012, ולא ניתנה לקראת אותו דיון במליאה הודעה מוקדמת של 48 שעות לפחות, כנדרש ביחס לישיבה בעניינים תקציביים.

            בדיון האמור במליאת המועצה, הציג ראש המועצה סקירה עובדתית הנוגעת לצו הארנונה, תוך הסתרת העובדה שהמשיבים 1, 2 ו-3, כולם, מתכוונים להעלות את הארנונה רטרואקטיבית לשנת 2011, כאשר ראש המועצה הודיע באותה ישיבה שאין בדעתו להעלות את הארנונה, כי הוא "משחק משחק פוליטי מכוער שמשרד האוצר משחק איתם", וכי הוא אמר לאנשי משרד האוצר שאישור ההחלטה להעלאת ארנונה הינו למעשה פלסתר, כי בשנת 2011 לא חייבו בהעלאה שאושרה, הואיל ולא ניתן אישור של משרד הפנים והם לא ביקשו במיוחד לאשר אותה, וכך יהיה גם ביחס לאישור העלאת הארנונה לשנת 2012, כאשר הדברים נעשים בצורה כזאת, בהתאם לקביעת משרד האוצר שהם צריכים לקבל החלטה כזאת, אך ההחלטה לא תבוצע ותוספת הארנונה לא תחויב.

            מיד לאחר הדיון האמור, פנתה העותרת 1 באמצעות בא כוחה אל המשיבים 2 ו-3, כדי להעמידם על הטעות הקשורה בכוונה ו/או ביוזמה להעלאת תעריפי הארנונה כחלק מתוכנית התייעלות.

            ביום 25.12.11, התקבל מכתב מענה מטעם המשיבים 2 ו-3, בו צוין כי הטיפול הועבר להתייחסות הלשכה המשפטית במשרד הפנים.

            ביום 29.1.12 פנתה העותרת 1 אל המשיבה 1, וכך עשו בעלי עסקים נוספים, לאחר שקיבלו לידיהם דרישות לתשלום הארנונה הכוללות העלאות בשיעור הארנונה שכללו חיוב רטרואקטיבי.

            בתאריך 28.2.12, נשלח מכתב של היועץ המשפטי של משיבה 1, עו"ד בני סעדון, לב"כ המשיבים בקשר לאותן השגות שהועלו על ידי העותרת 1, אשר בו נאמר בין השאר כי ניתן אישור חריג להטלת ארנונה לשנת 2011. בתגובה לכך, ביקש ב"כ העותרים לקבל לידיו העתקים מהמסמכים שצורפו לפניית המשיבה 1 למשיבים 2 ו-3, על מנת לאשר את צווי הארנונה האמורים.

            ביום 29.3.12, משלא הייתה היענות לפניה הנ"ל, נשלחה על ידי בא כוח העותרים למשיבה 1 תזכורת בעניין זה, שטרם נענתה עד למועד הגשת העתירה.

ג.          בקשר לכך טוענים העותרים:

1)        על פי חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה והשגת יעדי תקציב) התשנ"ג - 1992, ניתנה לשרי הפנים והאוצר סמכות לקבוע סכומים מזעריים או מרביים לתעריפי הארנונה שהרשות המקומית רשאית להטיל.

על יסוד החוק הנ"ל, הותקנו תקנות ההסדרים במשק המדינה, שהטילו הגבלות על עדכון תעריפי ארנונה, למעט חריגים שעל פיהן ניתן להעלות שיעור ארנונה באישור שר הפנים ו/או שר האוצר.

2)        בנסיבות האמורות, הייתה החלטה של משיבה 1 לאישור העלאת הארנונה, הן לשנת 2011 והן לשנת 2012, בלתי חוקית ובלתי סבירה, בכך שניתנה על יסוד הצגת עובדות והבטחות שלא היו נכונות, ללא הנחת תשתית עובדתית, תוך הטעיית חברי מועצת העיריה ו/או שרי הממשלה שנתנו את אישורם.